מול הים נכסים והשכרות בע"מ נ' זליכה

החלטה

1. בפני התנגדות לביצוע 7 שטרי חוב על סך של 64,114.80 ₪ כל אחד מהם אשר נערכו ונחתמו על ידי חברת אירית ליין בע"מ (להלן: "החברה") ובערבות אוואל של אסף סימון והמבקש.

כל השטרות נחתמו ביום 26.2.2006 ומועד פרעונם ביום 10.5.09.

המבקש הגיש התנגדות לביצוע השטרות הנ"ל וטען שאינו חב בתשלומם מאחר וחתימתו כערב על השטרות נדרשו לצורך הוכחת רצינותה של החברה בטרם ייחתם עימה הסכם שכירות של חנות בקניון "מול הים" באילת.

המבקש טען כי מנהל החברה פנה אליו לצורך חתימה על השטרות לתקופה קצרה עד אשר ייחתם הסכם שכירות עם החברה וימסרו בטחונות אחרים על ידה.

השטרות נחתמו על ידו כשהם ריקים במשרדי החברה, ללא נוכחות מי מנציגי המשיבה ומבלי שהוסברה לו משמעותם האמיתית.

עוד טען המבקש כי המשיבה פעלה גם כנגד החברה, עיקלה את רכושה ואף מחזיקה בידיה פיקדון כספי אשר עשוי לפרוע חלק נכבד מהחוב. חלק זה של טענות המבקש אינו מפורט דיו אך הדבר נובע מהעדר ידיעה מצידו של המבקש כפי שיפורט להלן.

בטרם מועד הדיון, הגיש המבקש תצהיר מתוקן וצירף לו העתק התנגדות לביצוע אותו שטר חוב נשוא דיון זה, שהגישה החברה. האמור בהתנגדות, טוען המבקש, תומך היטב בטענותיו בדבר העדר חוב או למצער, קיומו של חוב נמוך יותר מהנתבע בתיק זה.

2. בחקירת המבקש במעמד הדיון התברר כי המבקש הינו בעל מניות המיעוט בחברה יחד עם אחיו ובשיעור 33% בלבד. עם זאת, עמד המבקש על כך כי לא היה מעורב כלל בניהול החברה כאשר הסכם השכירות נחתם עם המשיבה כחודש בלבד לאחר רכישת המניות על ידו ועל ידי אחיו.

מספר חודשים לאחר מכן פרץ סכסוך בין המבקש ואחיו ובין יתר בעלי המניות בחברה ולפיכך, אין בידי המבקש את כל העובדות הרלוונטיות להגנתו ואף חלק מהמסמכים והעובדות טרם הסתברו לו בהיותם מוחזקים על ידי הנאמן של החברה הנמצאת היום בפירוק ואף נמכרה במסגרת הליכים אלה.

3. אין מחלוקת כי החברה ששכרה מהמשיבה חנות בקניון "מול הים" באילת, נקלעה לקשיים כלכליים כבדים והותירה חובות ניכרים הן בדמי שכירות והן בדמי הניהול אותם היתה חייבת בתשלומם לפי ההסכמים שכרתה עם המשיבה.

העתק ההסכמים צורף לתצהירו המתוקן של המשיב ומהם עולה כי שטרי החוב נמסרו למשיבה כחלק מהביטחונות לתשלום דמי השכירות, דמי הניהול וכל התחייבויות החברה על פי הסכמים אלו.

מסעיף 20 להסכם השכירות עולה כי שטרי החוב אינם אלא חלק מהביטחונות שהופקדו ואין מחלוקת כי הופקד פיקדון כספי בשיעור 4.5 חודשי שכירות (הערבות הבנקאית הומרה בפיקדון כספי) וכי בידי המשיבה ערבותם האישית של שני בעלי מניות נוספים של החברה.

אין בבקשה לביצוע שטר כל פירוט מהו החוב המגיע מאת החברה ובגין אלו חודשי שכירות ו/או דמי ניהול והאם וכיצד חולט הפקדון הכספי שנועד לפרעון חוב זה.

רק בסיכומיו טען ב"כ המשיבה כי חובה של החברה כלפי המשיבה הוא בסך 1,236,938 ₪ (ללא פיצוי מוסכם) והודה כי סכום הפקדון שבידי המשיבה עומד על סך של 343,210 ₪.

אלא שפירוט זה אינו כולל פירוט ממה מורכב החוב הנטען ולא ידוע כמה מסכום זה הינו חוב בגין חודשי שכירות שלא שולמו ואשר רק את סכומם, לגרסת המשיבה, חב המבקש כערב.

4. עסקינן בתיק זה בשטרי חוב.

על כך נאמר בע"א 358/80 קדש נפתלי נ. שאר יישוב פד"י ל"ז (3) עמ' 830:

"מסירה של שטר ביטחון היא, מעצם טיבה וטבעה, "מסירה-על- תנאי", וזכותו של המחזיק בשטר כזה לממש אותו קמה, רק אם נתמלא התנאי, והמסירה הופכת עקב כך שלמה".

ובע"א 665/83 בל"ל נ. בן עליזה פד"י לח (4) עמ' 281: